תקיעה היא תופעה שבה לחץ נוזל היווצרות (נפט, גז טבעי, מים וכו') גדול מהלחץ בבאר במהלך תהליך הקידוח, וכמות גדולה ממנו נשפכת לקידוח ונפלטת ללא שליטה. מראש הבאר. הגורמים העיקריים לתאונות פיצוץ בפעולות קידוח כוללים:
1. חוסר יציבות של ראש הבאר: חוסר היציבות של ראש הבאר תוביל לחוסר יכולת של המקדחה לקדוח ביציבות למטה, ובכך להגביר את הסיכון לפריצה.
2. כשל בקרת לחץ: המפעיל לא הצליח להעריך ולשלוט בצורה נכונה את הלחץ של תצורת הסלע התת-קרקעית במהלך תהליך קידוח הבקרה, מה שגרם ללחץ בקידוח לחרוג מהטווח הבטוח.
3. חריגות קבורות עם חור תחתון: חריגות בתצורות סלע תת-קרקעיות, כגון גז בלחץ גבוה או תצורות מים בולטות, לא נחזו או זוהו, ולכן לא ננקטו אמצעים כדי למנוע התפוצצות.
4.תנאים גיאולוגיים חריגים: תנאים גיאולוגיים חריגים בתצורות סלע תת-קרקעיות, כגון תקלות, שברים או מערות, עלולים לגרום לשחרור לחץ לא אחיד, מה שעלול להוביל לתקיפות.
5. תקלה בציוד: תקלה או תקלה של ציוד קידוח (כגון מערכות אזעקה לראש באר, מונעי תקיעה או מונעי תקיעה וכו') עלולים להוביל לכישלון בזיהוי או תגובה לתקיפות בזמן.
6. טעות תפעול: המפעיל מתרשל בתהליך הקידוח, אינו פועל על פי התקנות או אינו מבצע נכון את אמצעי החירום, הגורם לתאונות פיצוץ.
7. ניהול בטיחות לקוי: ניהול בטיחות לקוי של פעולות הקידוח, היעדר הכשרה ופיקוח, אי זיהוי ומניעת סיכוני תקיעה.
יש לשקול היטב סיבות אלו ולטפל בהן כדי להבטיח את בטיחות פעולות הקידוח.
זמן פרסום: 18 באוגוסט 2023